<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' טרפות</h1>
<h2>דף כח:</h2>
ואלו כשרות בבהמה נטלה האם שלה, הגרי"צ לא חלק בין בהמה לעוף, וא"ד בעוף טרפה מספק דבמתני' אלו כשרות בעוף אי' בגמ' ת"ר מ' בר' סימאי ור"צ שהורו בטרפחת כרבי בזפק, ואבעי' הורו בטרפחת לאסורא וכרבי בזפק להיתר או הורו בטרפחת להתירא וכרבי בזפק להתירא תיקו וכיון דסלקא בתיקו לחומרא עבדינן. ומותיבו עליהו מתני' וברייתא מכשירין נטלה האם [מ"ח ע"א], ותו לא מצינו אוסר אלא ר"ט שהאכילה לכלבים ור"ע אמר לו טעה בדבר משנה את ור"ט חזר מדבריו, ואם נחלק בין בהמה לעוף הא תני לוי כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהם עוף נשבר העצם ולא נקב ולא מנה יתר האם. ולענ"ד לאו תיובתא הא דפליגי רבנן אר"ט בנטלה האם אף דא"ל בכלל נקבה או נטלה בני מעים איתי' משום שהעיד תודוס הרופא שאין פרה יוצאות מארצו שלא נטלה האם וקחזינן דחיה, ואלו לא העיד קמספקי להו, וכיון שעדותו בבהמה הי', להכי סתם רבי במשנה גבי אלו כשרות בבהמה נטלה האם, אבל בעוף לא אתמר עדותו להכי מספקא בגמ' גבי הורו בטרפחת דמיירי בעוף דומי' דזפק אי לקולא אי לחומרא. ואי קשי' אי טרפה למה לא תני לוי חוץ מטרפחת דלא תני אלא מאי דברירא לי' וטרפחת איהו גופי' מספקא כדמספקא בגמ'.
<h2>דף לז:</h2>
ואלו טרפות בבהמה וכו' והאיכא חסרון בשדרה וכו' ובה"א חוליא א', ואריא"ש וכן לטרפה, ובריש ערובין אי' לא עבדינן כחומרי בי תרי דסתרי אהדדי כגון שדרה וגלגלת דתנן חסרון בשדרה בש"א ב' חוליות ובה"א חוליא א', ובגלגלת בש"א כמלא מקדח והוא כסלע נירונית וגדול משאר סלע [בכורות ל"ח ע"א], ובה"א כדי שינטל מן החי וימות שהוא כסלע פשוט, ואריא"ש וכן לטרפה, פי' מי שמורה בטומאה כב"ש שמטמא טומאת אוהל עד שחסרו משדרה ב' חוליות, ועד שחסר מגלגלת כסלע גדול ובציר לא חשיב לי' חסרון ולענין טרפות פ' כב"ה דחסרון חוליא א' בשדרה וסלע בינוני בגלגל' הוי חסרון ועושה טרפה, עביד חומרי דסתרי. מינה שמעינן לב"ה טרפות השדרה בחסרון חוליא א' ודגלגלת בסלע. וב' הלכות והגרי"צ לא הביאו טרפות דחוליא וגלגלת אלא נעקרה צלע וחצי חוליא טרפה ואין זה בכלל חסרון חוליא. ואיכא דאמרי דריא"ש לא אמר וכן לטרפה אלא אחוליא ולא אגלג'. ואייתי ראי' מדלא פריך והאיכא חסרון בגלג', אלא ודאי לא מטרף גלגל' אלא ברובא דלא גרע מנחבסה ברובה דקחשיב לי' התם. ולאו קושי' דלא מצי לאותובי והאיכא חסרון בגלג' דלא מטרף אלא עם נקיבת קרום, וכבר חשיב נקב קרום של מח, וה"נ לא פריך לחשב מראות פסולות דריאה דבכלל נקב. ועוד כיון דפריך מחסרון בשדרה לא בעי למפרך מחסרון בגלג'. ותו דשעור דב"ה כדי שינטל מן החי וימות לא אתפרש במתני' ובגמ' [בכורות ל"ח ע"א] שקיל וטרי בי' להכי ל"פ מיני'. ותו אייתו ראי' מדתנן באלו כשרות [נ"ד ע"א] נפחתה גלגל' ולא נקב קרום של מח, והו"ל לפרש כמה תפחת כמו גבי גרגרת כמה תחסר עד כאיסר. ולענ"ד ב' תשובות בדבר, חדא לדידהו מי ניחא דעכ"פ נפחתה ברובו טרפה דכ"ש הוא מנחבסה ברובו ולא תני לה, ועוד דקתני נמי נסדקה גרג' כשר ולא תני עד כמה, ובגמ' [מ"ה ע"א] אתמר שצריך שיור חוליא א' למעלה וא' למטה, ותו י"ל בנפחתה גלגלת לא פרש השעור משום דאתפרש באהלות פלוגתא דב"ש וב"ה וכיון דאמרי ב"ה כדי שינטל מן החי וימות פשיטא דטרפה הוא, ומתני' דנפחתה קמ"ל בנקב משהו אינו פוסל בגלג' כמו שפוסל במוח, אבל ודאי כסלע מטריף, וה"נ מוכח מהא דאמרו כדי שינטל מן החי וימות והרי כלל בידינו כל שאין כמוהו חי טרפה ומעשה בעין בול בא' שנפחתה גלגל' ועשה לה הדוק של קרויה וחיה ארשב"א משם ראי' כיון שעברו ימות הצינה מיד מתה. והא דאמר ש' גלגלת שנחבסה ברובו טרפה, כיון דלא חסר מידי אלא יש בו מכות, ובין ברוב גובה ובין ברוב הקיפה טרפה דלא אפשטא אבעי' [נ"ב ע"א]. וחסרון בכסלע אפי' אינו במקום אחד כל החסרונות מצטרפין לכסלע, ואם אין ביניהם כמלא... [נקב] וחזי לן דבעוף משערין לפי גדלו וקטנו ועוף המים בנקב כל שהוא נטרף. וחסרון חוליא א' מטריף אפי' בשילהי כפלי, פי' חוליות שאין צלעות יוצאות מהם. מיהו אם נבראת בחסרון חוליא א' אין להטריף שלא נתנו לנו חכמים מספר קבוע לחוליות כמו שאמרו ה' אונות אית לריאה, ועקר טרפות החוליות למדנו ממתני' כדי שינטל מן החי וימות, והיינו כשהי' לו חוליות ונטלו ונתמעטו, מש"ה הוי חסרון ולא מסתבר למימר אדם שלא הי' לו אלא י"ז חוליות שדרתו לא תטמא באהל, וה"ה לענין טרפות אי נבראת בחסרון או ביתר חוליות אין להטריף. כ' ב' הלכות כי משתכחין תרי טחלי שפיר דמי, ואם נמצאו ב' כבדים אסור שכל יתר כנטול דמי וחזינא לדעתי' אפי' אי תרי טחלי מחוברין בסומכייהו שנקב פוסל בו דרואין כאלו שניהם נטלו כולם, ובב' כבדי' מטריף אפי' נפרדים זה מזה וכך [כתבו] קצת מרבותינו. ויש מי שפי' יתר כנטול כלומר היתר כאלו ניטל עם מקומו, ואם נטילה זו עושה מ' טרפה כגון תרי טחלי דבוקי בסומכי' ואם נטלה הא' ומקום הסומכי' של חברו עמו הוי ניקב בסומכי' וטרפה, אבל ב' כבדים שאין מחוברין יחד או אינם מחוברים במקום מרה וחיותה כשרה. וראוי לחוש לחומרות ב' וכן ביתר רגל [נ"ח ע"א] אעפ"י שאינו דבק באחר, ואין בזה משום תרי חומרי דסתרי דחייבין לצאת מידי ספק איכא דאמרי ואפשר שב' הפרושים נכונים שכל יתר [כנטל הוא ומקומו עמו וגם האחר ניטל].
